החלטה
בפניי בקשה לפטור מהפקדת ערבון.
ברקע ההתדיינויות מצויות העובדות הבאות. ביום 21.10.13 ניתן פסק דינו של בית המשפט השלום בירושלים (כב' השופטת ענת זינגר) (להלן: "פסק הדין"), במסגרת תביעה לפי חוק הפלת"ד.
לטענת ב"כ המבקשות, המבקשות 2 ו-3 הנן בנותיו של המנוח ויורשות עזבונו בשיעור של 25% כל אחת, המבקשת 4 הנה גרושתו של המנוח ויורשת עזבונו בשיעור של 50%. לטענתו, המשיבה הגישה ערעור על פסק הדין ולכן ממילא הערעור שלפנינו לא יגרום לה להוצאות נוספות. על אף שבית המשפט קמא פסק פיצויים, אלו הועברו לידי המבקשת 2 בלבד, ועם זאת היא מצויה במצוקה כלכלית, כאשר סך של 200 אלף ₪ עוכב ע"י בית משפט קמא, עד להכרעה בערעור של המשיבה. חרף העובדה שלמבקשת 3 נפסק פיצוי משמעותי, הרי שמלבד עיכוב הביצוע, סכום זה אינו נגיש לה משום שכיום היא רק בת 13. תביעתה של המבקשת 4 לפיצוי נדחתה כליל, ומצבה הכלכלי הוא כה קשה עד שלאחרונה נעשה בשמה מעשה פשיטת רגל. לטענתו, המבקשת 4 מיצתה את כל העזרה שיכולה הייתה לקבל מקרוביה למימון ההליכים המשפטיים. היות ורק המבקשת 2 קיבלה פיצוי נזיל, רוב עול פרנסת המשפחה נופל על כתפיה הצרות. לטענתו, הערעור נסוב ברובו על פרשנות משפטית ועל מסקנות שבהיגיון, ולטעמו, סיכויי הערעור הנם גבוהים. המבקשת 4 ציינה בתצהירה שהיא מרוויחה סך של 5,500 ₪ בחודש, וכי משכר זה מופנים 1,500 ₪ לתיקי הוצל"פ ועוד 1,500 ₪ להחזר הלוואה מהמעביד. לאור זאת, נותר בידיה סכום של 1,933 ₪ בלבד, שאינו מספיק ולו למחייה מינימאלית. עוד צוין, כי המבקשת 4 זכאית ביחד עם המבקשת 3 לקצבת שארים בסך של 2,600 ₪. המבקשת 4 מתגוררת עם בנותיה (המבקשות 2 ו-3) בדירה שכורה בסך של 3,800 ₪. המבקשת 2 ציינה בתצהירה כי לאחרונה התגייסה לשירות קבע, וכי שכרה הממוצע עומד על כ-4,500 ₪. לטענתה, היא מממנת את הוצאות המזון, עלות שכר הדירה, ביגוד המבקשת 3 ואחזקת הבית, ולצורך כך נטלה 2 הלוואות בסך של 50,000 ₪. לדבריה, באמצעות הפיצוי שקיבלה מבית המשפט קמא, פרעה חלק מהלוואותיה והאשראי שנתן לה הבנק.
לטענת ב"כ המשיבה, עפ"י התצהיר, נראה כי המבקשת 4 מצויה בהליכי פשיטת רגל. לאור זאת, הרי שלמעשה אין באפשרותה לנהל הליך זה אלא על ידי הנאמן. עצם העובדה שהמבקשת 4 מצויה בהליכי פשיטת רגל מלמדת על כך שיש רק להגדיל את הערבון. לטענתו, קיים פער בין תלוש השכר הבודד שצירפה המבקשת 4 וטענתה כי שכרה הממוצע עומד על 5,500 ₪, לבין העובדה שבתלוש שכרה מופיע כי בכל שנת 2013 היא הרוויחה 128,953 ₪, דהיינו כ-10,750 ₪ בחודש. לדעתו, פסק דינו של בית משפט קמא מבוסס כמעט באופן בלעדי על עובדות וכי אין כמעט סוגיות שיש סיכוי להתערב בהן. המבקשת 2 לא ציינה בתצהיר מה נעשה עם הכסף שהועבר לה. ב"כ המשיבה טוען כי כלל שבית המשפט יחליט שלא לדחות את הבקשה, הרי שבטרם מתן ההחלטה, המשיבה עומדת על חקירת המצהירות.
לטענת ב"כ המבקשות, הערעור שלפנינו הנו בגדר תביעה בנזקי גוף. תובע או מערער רשאי להגיש תביעה או ערעור בגין נזקי גוף, וזו לא תעוכב, גם אם פשט המערער את רגלו. לטענתו, בהוראת המבקשת 4, הוא עדכן את באת כוחה בהליך הפש"ר בכל ההליכים הקשורים לתאונת המנוח, והאחרונה הבהירה שתעביר את הדברים לכנ"ר ולמנהל המיוחד. לדבריו, הערעור נסוב ברובו על אותן שאלות, ולכן הנימוק המצדיק הפקדת ערבון, אינו רלוונטי למקרה הספציפי. לבית המשפט נתון שיקול הדעת להכריע בבקשה אף ללא חקירת המצהירים, ובית המשפט מתבקש להפעיל סמכות זו על מנת לא להכביד ולסרבל את ההליך.
לאחר שבחנתי את טענות הצדדים, הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להתקבל חלקית.
מטרת הערבון היא לתת למשיבים מענה להוצאותיהם אם יידחה הערעור. השיקולים שיש לשקול לצורך מתן הפטור מהפקדת ערבון הם מצבו הכלכלי של המבקש וסיכוייו של ההליך אותו יזם להתקבל (ראו: בש"א 1528/06 יוסף ורנר נ' כונס הנכסים הרשמי, 17.10.2007). התנאים לפטור הם מצטברים, ודי שאחד מהם אינו מתקיים כדי להצדיק סירוב לבקשת הפטור.
במסגרת זו, על המבקש פטור מהפקדת עירבון לפרוש בפני בית המשפט תשתית עובדתית עדכנית ומלאה בדבר מצבו הכלכלי ויכולתו לגייס את הסכום (ראו: בש"א 3849/11 פלג נ' SOFASA LLC, 22.5.2011).
בענייננו, מעיון בתלוש השכר של המבקשת 4 מחודש דצמבר 2013 עולה כי שכרה ברוטו עמד על 5,500 ₪. יחד עם זאת, בתלוש השכר גם מופיע כי שכרה המצטבר לשנת 2013 היה בסך של 128,953 ₪, המלמד על כך ששכרה הממוצע ברוטו במהלך השנה עמד על כ-10,750 ₪. אציין, כי ב"כ המבקשות לא התייחס לעובדה זו, שהועלתה על ידי המשיבה, במסגרת תשובתו ולא ניתן הסבר לפער בין מה שהצהירה עליו המבקשת 4 בתצהירה לבין מה שמופיע בתלוש שכרה. כמו כן, לא ניתן פירוט בדבר אופן הניצול של הפיצוי שהועבר למבקשת 2 (סך של 309 אלף ₪ כפי שמצוין בתשובה) – כמה מתוך הסכום הופרש לטובת שכר טרחת בא כוחן ולטובת החזר ההלוואות, וכמה יתרה נותרה מן הסכום הנ"ל, אם בכלל. בנוסף, אציין כי לבקשה לא צורפו תדפיסי תנועות מחשבונן של המבקשת 2 והמבקשת 4 מן התקופה האחרונה, ככל שאלו קיימים. בנסיבות אלה, משלא נפרשה בית המשפט תשתית עובדתית מלאה בדבר מצבן הכלכלי של המבקשות, די באמור כדי לדחות את בקשתן.
יחד עם זאת, לאחר ששקלתי את מכלול השיקולים הנוגעים בעניין, בחנתי את מהות ההליך ומידת מורכבותו, מיהות המבקשות, שיעור ההוצאות הצפויות וסיכויי הערעור, נחה דעתי, שיש להעמיד את הערבון על סכום מתון בסך של 8500 ₪ בלבד.
הערבון יופקד בתוך 21 יום מהיום, שאם לא כן, הערעור יימחק, ללא התראה נוספת.
ניתנה היום, ו' אדר תשע"ד, 06 פברואר 2014, בהעדר הצדדים.
ראובן שמיע, רשם